הארות על הדברים של מרשאל רוזנברג

כשאנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לתקן, לסדר , לפתור למישהו בעייה , זה מונע מאיתנו להיות נוכחים. (בתרגום חופשי) פתאום הבנתי שנכון הדבר גם לגבי עצמי. אני יודעת להיות אמפתית לאחרים, ולא למהר להציע פתרונות כשמישהו מספר לי על כאבו, אך מה עם עצמי. אני ללא הרף מנסה לתקן סיטואציות, לשנות את המציאות שלי, ואני לא נוכחת כלפי עצמי ולא נמצאת בחמלה לעצמי. אני מתוסכלת וקשה לי להמצא עם זה יותר משנייה לפני שאני קופצת "לעשות" משהו. את "העבודה" - לקרוא משהו שיתקן. מה עם להיות עם זה? כמו שאומר תיך נהאת האן, "תדאגו היטב לרגע הזה, מה עוד אפשר לעשות?"

משהו ממרשאל רוזנברג

"Believing we have to 'fix' situations and make others feel better prevents us from being present."

- Marshall Rosenberg,
Speak Peace in a World of Conflict

מתוך ספרה של פמה צ'ודרון-"כשהחיים מתפרקים"

בוקר טוב ויפה בהוד השרון

שמחה לבשר לעצמי שחזרתי לאנרגיית עשייה וכתיבה....סוף סוף אחרי גל קשה של חוסר אנרגיה ודאון הנה אני. מילים שעזרו ועוזרות לי כשאני באחד הגלים הללו: (תחילה באנגלית...). פמה צ'ודרון היא נזירה בודהיסטית אמריקאית שמביאה את הרעיונות העתיקים בשפה מערבית ובהקשרים לחיים שלנו. ספרה הוא אחד הספרים הקטנים והיפים ובעלי ההשראה עבורי.

For us as people wanting to live a good full unrestricted, adventurous, real kind of life, there is concrete instruction to follow....see what is. Acknowledge it without judging it as right or wrong. Let it go and come back to the present moment. Whatever comes up, see what is without calling it right or wrong....from now until the moment of your death, you could do this as a way of becoming more compassionate toward yourself and toward others, as a way of becoming less dogmatic, prejudiced, determined to have your own way, absolutely sure you are right. Also...notice whenever you find yourself blaming others, or justifying yourself...

...If you spent the rest of your life just noticing that and letting it be a way to uncover the silliness of the human condition, you could develop a lot of wisdom and sense of humor.....

ועכשיו בעברית....

"עבור אלו מאתנו שרוצים לחיות חיים מלאים ואמיתיים, ללא מגבלות ומלאי הרפתקה, ישנן הוראות קונקרטיות...התבוננו במה שיש. הכירו במה שיש בלי לשפוט את זה כטוב או רע. שחררו את זה וחזרו לרגע הזה, להווה. מה שלא עולה, הסתכלו על זה בלי לקרוא לזה טוב או רע.... מעתה עד רגע מותכם, תוכלו לתרגל זאת כדרך להיות יותר בחמלה עם עצמכם ואחרים, כדרך להיות פחות דוגמטיים (פסקניים בעברית...), בעלי דעות קדומות, נחושים לעשות הכל בדרככם, משוכנעים שאתם צודקים. בנוסף...שימו לב כשאתם מאשימים אחרים ומצדיקים את עצמכם...אם תבלו את שארית חייכם בתשומת לב לכך ותאפשרו לזה להיות דרך לגלות את הטיפשות של האנושיות שלנו - תוכלו לפתח הרבה תבונה וחוש הומור..."

(שמה לב למילה 'טיפשות' שהיא אמנם מילה שיפוטית בפני עצמה ...אך אתם מבינים למה היא מתכוונת....זה לא 'טיפשות' במובן אידיוט או טמבל, 'שטותניקיות', אולי זו המילה )

יום נפלא באהבה